מחלת הקרטוקונוס פוגעת באחד מכל 1000 אנשים בישראל.

אנשים הסובלים ממחלה זו מתחילים לחוש בשנות השלושים לחייהם (על פי רוב), תופעות של עיוותי ראייה והופעת קוצר ראייה.

למחלת הקרטוקונוס מספר טיפולים אפשריים, חלקם פולשניים וחלקם פחות.

 

מהי מחלת הקרטוקונוס

מחלת הקרטוקונוס הינה מחלה גנטית הפוגעת בצורתה של העין. המילה קרטוקונוס מורכבת משתי מילים יווניות אשר משמעותן: קרט = קרנית, וקונוס = חרוט. המחלה, כשמה כן היא, גורמת לעיוות בצורתה של הקרנית וגורמת לה להיעשות חרוטית. אגב, בעברית שמה של המחלה הוא "קרנית חרוטית".

 

מהם הסימפטומים לקרטוקונוס

תפקידה של הקרנית בעינינו הוא למקד את האור הנכנס לעין לנקודה אחת. מחלת הקרטוקונוס פוגעת בצורתה של הקרנית, ועל כן האור מתמקד במספר נקודות, ומוחנו מקבלת תמונה מעוותת. אנשים הלוקים במחלה זו מעידים על עיוותים בשדה הראייה, קושי בזיהוי גבולות בעלי ניגודיות גבוהה, הופעת הילות סביב מוקדי אור, ובמקרים חמורים עלול להיווצר קושי בתפיסה התלת מימדית.

 

איך מאבחנים קרטוקנוס

ראשית כל על הבודק לבחון האם מדובר בקוצר ראייה או במחלת הקרטוקונוס. על מנת לבצע אבחנה זו נעשות בדיקות מקיפות המתמקדות בצורתה ובעובייה של הקרנית. בדיקות אלו בוחנות שלושה דברים:

• עובייה של הקרנית – נמדד במיקרונים.
• עוצמת החרוטיות של הקרנית – נמדד בדיופטר.
• עד כמה החרוט התפשט במשטח העין – נמדד באחוזים מתוך כלל משטח העין.

 

טיפולים

משקפיים

בשלב הראשוני של המחלה כאשר העיוות אינו גדול ניתן להשתמש במשקפיים אשר מאזנות את הצילינדר (קרוי גם "אסטיגמציה") ומתקנות את עיוותי הראייה.

 

עדשות מגע

בשלב מתקדם יותר, ניתן לטפל במחלת הקרטוקונוס באמצעות עדשות מגע. עדשות אלו צריכות להיות מותאמות לעיוות הקרנית המדויק של המטופל, ונדרשים לעיתים מספר ניסיונות עד שמגיעים להתאמה המושלמת. עדשות אלו כולאות דמעות אשר מעבירות את האור בצורה טובה יותר מאשר צורתה של הקרנית החרוטית.

ישנה טענה כי עדשות אלו מונעות מהקרנית להמשיך ולהתעוות וכך הן בולמות את הידרדרות הקרטוקונוס, אולם טענה זו הופרכה.

 

השתלת קרנית

במידה והקרטוקונוס נמצא בשלב מתקדם יותר והקרנית כבר דקה מדי או מצולקת מדי ניתן להחליף את הקרנית. ניתוח זה, הקרוי השתלת קרנית, נעשה בעבר על כרבע מהחולים במחלה זו ונחשב לפתרון יעיל. תהליך ההחלמה מניתוח זה אורך מספר שבועות, אולם תהליך ההתאחות מסתיים לחלוטין לאחר כשנה.

מכיוון שהקרנית אינה מכילה כלי דם אין צורך בהתאמה בין גוף התורם לגוף הנתרם, וניתן לקחת קרנית מכל אדם אשר קרניתו אינה פגועה. עם זאת, ישנם מקרים בהם העין דוחה את השתל.

 

השתלת קרנית קדמית

ישנה אפשרות להחליף רק את השכבות הקדמיות של הקרנית (אפיתול, באומן וסטרומה) כך שהשתל הינו קטן יותר וקטנים הסיכויים לדחייתו על ידי הגוף. פתרון זה אפשרי רק במידה והשכבות האחוריות בקרניתו של המטופל הן תקינות וצורתן המקורית נשמרה.

 

ניתוח תשבורת

ניתוח לייזר בעיניים במהלכו משייפים את הקרנית (או חותכים תלוי בטכניקה), ומבטלים את הצורה החרוטית. פתרון זה נדיר יחסית אצל חולי הקרטוקונוס כיוון שהוא בעל סיכון רב וניתן לפתור בעזרתו מקרים קלים בלבד.

 

קשרי צילוב

בשנים האחרונות פותח טיפול חדשני באמצעותו מחדירים ויטמין מסוים אל תוך העין אשר בחשיפה לקרינה אולטרא סגולה מביא לחיזוק החיבורים של הרקמות בקרנית ומונע את עיוות צורתה. הטיפול אושר לשימוש לפני כחמש שנים, ונחשב לפורץ דרך בתחום הטיפולים במחלת הקרטוקונוס.