עד לפני עשני עשורים או מעט יותר, מרבית הדיירים בערים הגדולות, כמו גם בעיירות ובישובים קטנים, חיו בבניינים משותפים שמספר הקומות בהם היה מצומצם. מרבית הבניינים היו בני ארבע קומות ואילו בנייני הרכבת הישנים היו לעיתים בני שלוש עד ארבע קומות גם כן. במקרים חריגים, נבנו בתים של חמש קומות או יותר. ואולם בעשורים האחרונים השתנתה המגמה, ומספר גדל והולך של בניינים רבי קומות נבנה, בעיקר בערים הגדולות בישראל. יחד עם הגידול במספר הקומות, חל גם גידול מקביל בשטחים הציבוריים בבניין. עם השטחים הללו ניתן למנות לובי, חניונים, חניונים תת קרקעיים וגינות השייכות לבניין. כיצד בדיוק מנוהלים השטחים הציבוריים (עוד על חוקים ותקנות הבית המשותף) ומי אחראי על גינון ברחבת הפרויקט וכיצד ניתן לוודא שהוא עומד באחריות שלו? להלן התשובות – כדאי לקרוא.

ניהול השטחים הציבוריים – איך הוא מתבצע

באופן עקרוני, ניהול השטחים הציבוריים הוא עניינו של כל אחד מהדיירים. זאת, באמצעות הנציגות של הבניין, שהיא וועד הבית הנבחר. חלוקת ההוצאות עבור הטיפול בשטחים הציבוריים מתבצעת בין כלל הדיירים, באופן ובשיטה שנקבעו על ידי אסיפת הדיירים. שיטה אחת לקבוע את מידת האחריות של כל דייר, היא לחלק את כל ההוצאות בגין השטחים הציבוריים שווה בשווה בין כלל הדירים. בדרך כלל, השיטה הזאת היא השיטה המקובלת. ואולם במקרים אחרים, שבהם יש באותו בניין דירות שונות בגדלים שונים ובהיקפים שונים, יכול להיווצר מצב שהשטחים הציבוריים יחולקו באותו היחס, וכל דייר יישא בחלקו היחסי. לדוגמה – אם בבניין אחד יש שני צדדים, כשבצד אחד דירות של 100 מטר ובצד השני דירות של 150 מטר, אזי ההוצאות יחולקו כך שבעלי הדירות הגדולות ישלמו יותר, ובעלי הדירות היותר קטנות ישלמו פחוות. גם השיטה הזאת היא הוגנת, אף על פי שמהשטחים הציבוריים נהנים כל הדיירים באופן שווה.

מי האחראי על גינון ברחבת הפרויקט

גם האחריות על גינון ברחבת הפרויקט, כמו גם על כלל השטחים הציבוריים, חלה על כל הדיירים. זאת, בין אם באופן שווה ובין אם באופן יחסי, כפי שתואר לעיל. אם הבניין מנוהל על ידי חברה קבלנית, אזי האחריות על הגינון, כמו גם האחריות על כלל השטחים הציבוריים בבניין ובכלל, חלה על חברת ניקיון בצפון וניהול שחייבת לפקח על ההכנסות וההוצאות, ולדאוג לביצוע עבודות הגינון לתועלת כלל הדיירים. עם זאת, כאן המקום לציין שאם בחזית הבניין יש גם חנויות, כפי שנהוג בבניינים במקומות שונים, אזי גם בעלי החנויות ובעלי הנכסים האחרים חייבים להשתתף בעלויות הגינון. זאת, בעיקר אם מדובר בגינון בחזית הפרויקט, שהנהנים העיקריים ממנו הם דווקא בעלי החנויות. הדבר הנכון ביותר שכל וועד בית חייב לעשות הוא להגיע להסדר הוגן עם כלל הדיירים. ככל שההסדר יהיה הוגן יותר, כך תגדל ההסתברות שכלל הדיירים יעמדו בו וישתתפו בניהול הבניין.